ביהמ"ש: העברת זכות יוצרים חייבת להיות בכתב, חתומה ע"י בעל הזכות

1.     בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט שלום בתל אביב-יפו (ת.א. 62632/05) אשר ניתן ביום 31/12/2007 ע"י כב' השופטת אביגיל כהן, בו נתקבלה תביעת המערערת בחלקה, בכל הנוגע לזכות המוסרית של המערער בתמונותיו.

המחלוקת בתיק זה היתה לגבי שאלת זכויות היוצרים בשלוש תמונת שצילם המערער ואשר פורסמו בעיתון "הארץ", ללא אישורו, מבלי שצוין שמו כיוצר התמונה וללא תגמול, כאשר המערער טען כי בפרסום התמונות בדרך זו הפרה המשיבה את זכויות היוצרים שלו בתמונות.

העובדות ופסק הדין של בימ"ש קמא:

2.     המערער שימש כצלם עבור המשיבה (להלן:  "הארץ", או "המשיבה") מאז 1977. ביום 18/4/1993 נחתם בינו ובין עיתון הארץ הסכם התקשרות (להלן: " הסכם ההתקשרות" או "ההסדר הראשון") אשר בו נקבע כי מיום חתימת ההסכם והלאה, כל עוד חל הסכם ההתקשרות לא ישלם "הארץ" כל סכום מעבר למפורט בהסכם ההתקשרות עבור תמונות שצולמו על ידי המערער ב עבר ובהווה, ואילו כשיסתיים הסכם ההתקשרות, ובמידה ולא ייחתם תחתיו הסכם נוסף, ישלם "הארץ" תשלום עבור זכות היוצרים בתמונות אך רק בעד תמונות שצולמו ע"י המערער במועד הקודם להסכם ההתקשרות.

3.     בימ"ש קמא קבע כי צילום הינו "יצירה אומנותית" המוגנת בזכות יוצרים אולם, במקרה זה, לאור היחסים החוזיים בין הצדדים ולאור הסכם הפשרה ביניהם, ביום 19.4.1999 (להלן: "הסכם הפשרה") אין למערער זכויות יוצרים בתמונות. יחד עם זאת קבע בימ"ש קמא כי למערער מגיע פיצוי מכח הזכות המוסרית שלו בתמונות, בשל העובדה שלא ניתן לו "קרדיט" ושמו לא צוין כמצלם התמונות ולכן זיכה את המערער בפיצוי בסך 4,000 ש"ח עבור כל תמונה, ובסה"כ 12,000 ש"ח.

טענות הצדדים

4.       המערער טוען כי מדובר בצילומים שצולמו ונמסרו לפני יום 18/4/1993, מועד חתימת הסכם ההתקשרות הראשון בינו ובין "הארץ", וכי ההסכם השני מיום 19/4/1999 (להלן: " הסכם הפשרה") הינו הסכם פשרה ואינו הסכם התקשרות חדש, לכן  לטענתו, הוא אינו משנה את הוראות הסכם ההתקשרות. לכן, מאחר ולא קיים הסכם אחר בין הצדדים הרי שלפי לשון הסכם ההתקשרות, המערער זכאי לתשלום עבור זכויות יוצרים בפרסום חוזר של צילומים שצולמו לפני 18/4/1993 בסכום המקובל עד חתימת ההסכם. 

עוד טוען ב"כ המערער, כי שגה בית משפט קמא, שהרי אין להשוות בין תשלום בעד שימוש חד פעמי בתמונה  לבין הפיצוי המגיע למערער בגין הפרת זכות יוצרים, לכן פיצוי בסך 4,000 ש"ח לתמונה מכח זכויות מוסריות, הוא נמוך ואינו משקף את הנסיבות ואת הפסיקה של בתי המשפט בנושא זה.

5.       המשיבה טוענת, כי המערער לא היה זכאי לתבוע זכויות יוצרים וזאת בשל הסכם ההתקשרות והסכם הפשרה שנחתמו בין הצדדים. לטענת המשיבה, הסכם הפשרה ביטל את האמור בהסכם ההתקשרות ואין למערער זכויות יוצרים לגבי תמונותיו שצולמו במשך השנים.

דיון

6.     השאלה בענייננו הינה, האם לאור הסכם הפשרה שבין הצדדים יש לתובע זכויות יוצרים בתמונות נשוא התביעה?

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים שלפני, אני סבורה שדין הערעור להתקבל.

הזכות הקניינית:

7.     המערער עבד כצלם עצמאי אצל המשיבה החל משנת 1977. בשנת 1993 החליטו הצדדים למסד את יחסי העבודה ביניהם, וביום 18/4/1993 נחתם הסכם ההתקשרות, אשר קבע את יחסי ותנאי העבודה החל מתאריך זה והלאה. בהסכם התחייב המערער לספק למשיבה צילומים מידי יום, ולהיות זמין לקריאת מערכת העיתון בכל שעה. על המערער נאסר למסור צילומיו לעיתון אחר המתפרסם בארץ, וסוכם כי זכויות היוצרים עבור תמונותיו במסגרת הסכם ההתקשרות, יהיו שייכות למשיבה. תמורת שירותיו אלה הובטח למערער שכר של 7,200 ש"ח לחודש, אשר יעודכן מעת לעת. 

עוד נקבע בהסכם ההתקשרות כדלקמן:

"14.4. בסיום ההתקשרות, במידה ולא ייחתם הסכם חדש כלשהו בין הצדדים, מוסכם כי בגין כל אותם צילומים הקיימים כיום בארכיון הארץ עד לתאריך חתימת הסכם זה יקבל הצלם תשלום עבור זכויות יוצרים בפרסום חוזר של אותם צילומים כמקובל עד לחתימת הסכם זה. ( הדגשה שלי, ר.ל.ש.).

"14.4 (צריך להיות 14.5 (להלן: " ס' 14.4 השני") ר.ל.ש .). למען הסר ספק, כל עוד הסכם זה הינו  בתוקף לא ישלם הארץ כל סכום מעבר למפורט בסעיף 7 עבור פרסום תמונות שבוצעו ע"י הצלם בעבר ובהווה. רק לאחר שהסכם זה יופסק ולא יחתם במקומו הסכם אחר ישלם הארץ לצלם תשלום עבור זכויות יוצרים וזאת רק עבור צילומים שהיו לפני חתימת הסכם זה, ולפי התעריף ששולם לפני הסכם זה. כל התמונות שיצולמו ע"י הצלם בתקופת ההסכם יהיו שייכות ל"הארץ" ולא יידרש עבורם תשלום עבור פרסום נוסף בזמן תוקף ההסכם ולאחריו." ( הדגשה שלי, ר.ל.ש)

אין מחלוקת בין הצדדים, כי התמונות נשוא הערעור צולמו לפני מועד חתימת הסכם ההתקשרות ומלשונו עולה כי נושא התשלום עבור צילומים אשר צילם המערער לפני חתימת הסכם ההתקשרות, הוסדר בפירוט. לכן, בצדק, קבעה השופטת קמא, כי אילו היה הסכם ההתקשרות עדיין בתוקף ביום פרסום התמונות, הרי שהתשלום בגינן צריך היה להיות בהתאם לסעיף 14.4 להסכם, "כמקובל עד לחתימת הסכם זה", והיא למערער, זכויות יוצרים על התמונות.

8.     ביום 19.4.99 נחתם בין הצדדים הסכם נוסף (להלן: "הסכם הפשרה") שנחתם עם סיום יחסי העבודה בין המערער ו"הארץ" וזאת, כפי שהעידו העדים בפני ביהמ"ש, וכפי שקבע בית משפט קמא, בעקבות דרישת המערער כי "הארץ" יכיר בו כ"עובד" כהגדרתו בדיני העבודה.  השאלה שבפנינו הינה האם הסכם הפשרה הינו בבחינת "הסכם אחר" כלשון סעיף 14.4 ( השני) שבהסכם ההתקשרות, אם לאו.